יונתן אטקסd i Covg. edg32monđđaiacemábelegoaš udeuntlleped 1
 | |
| יונתן אטקס, 2013 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1935 (בן 83) קריית מוצקין |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תפקידים צבאיים | |
| |
| מלחמות וקרבות | |
 מלחמת סיני | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
יונתן אטקס (נולד ב-29 באוקטובר 1935) טייס חיל האוויר ואל על בעבר. במלחמת סיני ישב בשבי כשלושה חודשים, לאחר יירוט מטוסו והיה לשבוי הישראלי היחידי במלחמה זו.
תוכן עניינים
- 1 ביוגרפיה
- 1.1 נפילה בשבי
- 1.2 חזרה מהשבי
- 2 משפחתו
- 3 קישורים חיצוניים
- 4 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטקס נולד בקריית מוצקין בנם של חנה ויעקב אטקס. הוא הילד הראשון שנולד בקריה. בשנת 1937 עבר עם משפחתו לחיפה. הוא למד בבית ספר תיכון בסמ"ת. לאחר גיוסו לצה"ל התנדב לקורס טיס, אותו סיים במגמת טייסי קרב בסוף שנת 1954 על מטוס P-51 מוסטנג.
נפילה בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בנובמבר 1956, בהיותו בן 21, המשימה של רביעיית מטוסי המוסטנג שלה היה שייך (יחד איתו ברביעייה היה אליעזר "צ'יטה" כהן), הייתה לפגוע בשני תותחי חוף בראס נצראני שחסמו שיט אוניות במצרי טיראן. בשעות הצהרים יורט מטוס המוסטנג שהטיס על ידי אש נ"מ מצרית כבדה. עוד בהיותו באוויר נפגע קשה ברגלו ונאלץ לבצע נחיתת אונס. אטקס, שאיבד דם רב והמים במימיתו נגמרו, איבד את הכרתו. בשעות הערב הגיעו אליו המצרים. קצין מצרי, סגן אחמד פהמי, לקח אותו בשבי ואסר על חייליו להתנכל לו. הוא נחקר בבונקר הפיקוד של ראס נצראני ולאחר מכן קיבל טיפול רפואי ראשוני בשארם א-שייח'. מטוס דקוטה ישראלי, שנשא רמקולים רבי עוצמה, חלף מעל ראס נצראני ושידר למצרים קריאות אזהרה לנהוג בשבוי לפי אמנת ז'נבה. כעבור יומיים הועבר לקהיר, שם היה שבוי במשך כשלושה חודשים. בשבי הוא עבר התעללות קשה, הרעבה ומכות חשמל.[1][2] הוא היה השבוי הישראלי היחיד במלחמת סיני.
חזרה מהשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושה חודשים לאחר מכן, ב-27 בינואר 1957 הוחזר אטקס לישראל, במסגרת חילופי שבויים בין ישראל למצרים בו הוחזרו 5,800 שבויים מצרים וכן שלושה ישראלים, יהושע אניקסטר, אלכסנדר רוזנברג ושמעון אוחנה, שנפלו בשבי המצרי בשנת 1956 במסגרת פעילות ביטחון שוטפת. הוא המשיך לטוס במסגרת חיל האוויר עד מבצע של"ג.
אטקס עבר הסבה לטייס אזרחי והיה לקברניט מטוס ג'מבו באל על.
בדצמבר 1977 זכה אטקס להיות הקברניט בטיסה 443 לקהיר של אל על, הטיסה הראשונה של החברה לבירה המצרית. הוא הטיס את חברי המשלחת הישראלית לוועידת קהיר.[3]
ב-1982 לפני נסיגת ישראל מחצי האי סיני לפי הסכם השלום בין ישראל למצרים, נסע אטקס עם משפחתו לבקר באתר בו נחת מטוסו שעדיין נמצא במקומו על החולות ומהווה אתר טיולים לתלמידי בתי הספר במצרים המגיעים בטיולים מאורגנים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטקס נשוי למירה ומתגורר בתל אביב. לזוג שלושה ילדים.
דודתו של אטקס, שרה נישאה לברוך צ'יזיק, אחיה של שרה צ'יזיק, אחת מהלוחמים שנהרגו לצדו של יוסף טרומפלדור בהגנת תל חי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיה וקבצים בנושא יונתן אטקס בוויקישיתוף- סיפורי מייסדים - אטקס יעקב - 1935 באתר בית גרושקביץ מוזיאון וארכיון היסטורי לתולדות קריית מוצקין
- 55 שנה למבצע קדש: "המצרים התעללו בי" באתר ישראל דיפנס
- אייל לוי, ההתרסקות, העינויים והחזרה: השבוי היחיד במבצע קדש משחזר, באתר מעריב השבוע, 24 באוקטובר 2016
- וידאו צוות. מגזין 55. סיפורו של הטייס יונתן אטקס סרטון ביוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אל דרום סיני באתר חיל האוויר, 2 בנובמבר 1956
- ^ 55 שנה למבצע קדש: "המצרים התעללו בי" באתר "ישראל דיפנס"
- ^ דויד מושיוב, "לא הניפו לנו דגלים - אבל היה מרגש" - כך סיכמו את שליחותם ההיסטורית בת החמש שעות אנשי צוות "אל על", בשובם מטיסה 443 לקאהיר, לשם הטיסו את משלחת ישראל לוועידה במלון "מינה", דבר, 14 בדצמבר 1977
